סקייטבורד Vs. לונגבורד? האם זה לא נשמע, דיי אותו הדבר? ובכן, אפשר להבין את הדמיון, בסופו של דבר – שני השמות מכילים את המילה "קרש" (בורד). ועם זאת, מומחים לדבר יגידו שיש להם שימושים שונים לחלוטין. כדי להבין איזה מהם יכול להיות רלוונטי יותר, ועבור מי – מתבקש לשקול מה הן הסיבות לשימוש בכל אחד מהם? האם ביצוע "פעלולים"? האם לטובת תנועה מהירה במרחב? שאלות אלו ואחרות, יכולות לכוון למסקנה יחידנית בשאלה שנעסוק בה כעת: סקייטבורד VS. לונגבורד.
מה ההבדל בין סקייטבורד ללונגבורד?
ובכן, אפשר להתחיל עם טעימה מההיסטוריה שלהם. במאה שעברה, גולשי גלים, כמדווח, נהנו מהתחושה של גלישת גלים – במידה שכזו, שהם החליטו לנסות לחוות אותה על האדמה – בימים בהם, ובכן, אין גלים. או כך לפחות הסיפור, במקורות מסוימים. מה שאותם גולשים עשו – זה לתפוס קרש עץ, לחתוך ממנו צורה מסוימת, להגדיר ולאפיין לו גלגלים – וכך, נוצר לו הסקייטבורד. בשלב מסוים, כנראה שכדי לייעל את הצורה של הסקייטבורד, ייתכן שהיה ניסיון להקטין את צורתו. ועם זאת, לאחר שהוקטנה צורתו – הסקייטבורד הרגיש (לפי המדווח), פחות כגלשן גלים, ועל כן – נעשו שינויים נוספים, מה שהוביל ליצירתו של מודל אחר, שהתחילו לכנות אותו כלונגבורד.
על כן, מן האמור אנחנו יכולים כבר לגלות, שהלונגבורד הוא ווריאציה "עדכנית" על הסקייטבורד, שנועד להמחיש במידה יעילה יותר – את חווית גלישת הגלים. אם כי, רק ניסיון אישי יוכל לאמוד את החוויה.
סקייטבורד VS. לונגבורד: הצורה
אפרופו צורות, אם לוקחים סקייטבורד ולונגבורד, ומציבים אותם אחד ליד השני – אפשר להבחין בכמה הבדלים. ראשית כל, הלונגבורד יכול להיראות כמחזיק בראש (או "אף") וזנב, שטוחים יותר מזה של הסקייטבורד. בעוד על הסקייטבורד, אפשר לראות יותר קימורים, על חלקים אלו בקרש – מה שמאפשר לו לייעל פעלולים הנוגעים לנחיתה על הקרקע ופעלולים הקשורים להיפוכים (פליפ).
מעבר לכך, הלונגבורדים ארוכים מהסקייטבורדים. ועם זאת, לונגבורדים יכולים להגיע בצורה קצרה. קצרה מאשר הסקייטבורד. כך שהדגש המבדיל בין צורתם – הוא זה של הקימורים, מול המבנה "השטוח" יותר של הלונגבורד, לא בהכרח אורך הצורה שלהם.
לונגבורד VS. סקייטבורד: הפעלולים
למעשה, אחד הגורמים המאפשרים את ביצוע הפעלולים, נקרא גמישות, או פלקס. ככל שהקרש של המכשיר (לונג/סקייטבורד) הוא דק יותר, כך יהיה לו יותר פלקס. גמישות. ובאופן משעשע, הפלקס, או הגמישות של המכשיר, הוא גם מידת הקשיחות שלו. קשיחות במידה נמוכה (כלומר, רכה) או בינונית – היא זו שמאפשרת לעשות את הפעלולים – כיוון שיש גם מידה מסוימת של יציבות למכשיר, כמו גם אפשרות "להקפיץ", או "לקפוץ איתו", מה שיכול לסייע בשלל פעלולים. ועם זאת, מידה רכה מדי של קשיחות – אינה מומלצת, אלא אם כן רוצים "לשוט בסבבה" על המכשיר, או לנוע בחביבות במרחב. כלומר, להשתמש לטעמי תנועה נוחה "ועדינה" לכאורה.
לונגבורדים, לדוגמה, נועדו לתנועה מהירה – או כך אפשר להניח, ועל כן מידת הפלקס שלהם היא נמוכה, והדגש הוא על יציבות. כך שאפשר לדוגמה, "לרוץ" במורד גבעה, או בירידה מסוימת – באופן שיש שיגידו, שהוא יחסית יציב.
סקייטבורד VS. לונגבורד: האיזון או שיווי המשקל
באם רוצים ללמוד פעלולים, אך טרם הצטבר ניסיון על אחד מהמכשירים הללו – ייתכן שיהיה נכון להתחיל עם לונגבורד, כבחירה ראשונית. הסיבה לכך – היא כי הם גם גדולים יותר, וגם יציבים יותר – ויותר קל להתאזן על גביהם. אולי, זו יכולה להיות דרך נהדרת ללמוד איזון על גבי קרשים עם גלגלים, ובהמשך – אם רוצים, להוסיף את "הטריקים", או הפעלולים – אפשר לעבור לסקייטבורד וללמוד שיווי משקל על קרשים קטנים יותר, ואולי גם יציבים פחות.
אז מה בוחרים, סקייטבורד VS. לונגבורד?
נדמה שאין נכון ולא נכון, אלא שלמתחילים – אפשר שהבחירה בלונגבורד תהיה יעילה יותר, כדי ללמוד שיווי משקל. יתרה מזאת, מי שלא מעוניין בטריקים, אלא בתנועה מהירה ויציבה – אפשר שיימצא את מבוקשו בלונגבורד, אלא אם כן ישנו סקייטבורד שמספר זאת במידה הרצויה.
